ריגה

יצאנו לעיר העתיקה ובהמשך לשכונה בשם מוסקבה, ארכיטקטורה מדהימה
אך לא מצאנו שום מקום לשבת, לאכול או לשתות… שאלנו מקומיים והם הפנו אותי למרכז, אני שאלתי את עצמי האם באמת אין בכל השכונה איפה לשבת או האם לא אוהבים בשכונה תיירים…

היום הזה התחיל בחיפושים אחרי האנדרטה של פיטר הראשון, זה נשמע קל ופשוט
ירדנו בתחנה הנכונה והלכנו על פי המפה, ו… כלום
איפה הפסל?
הלכנו שמאלה והלכנו ימינה ופסל אין….
בסוף מצאנו אותו במקום מגודר, אין גישה לשם… צילמתי אותו מרחוק והתחלנו את החיפושים אחרי כוס קפה (לא כוס קפה טוב, בשלב הזה כבר הבננו שקפה טוב יש רק בדירה שלנו)

לא הייתי מגיע לכאן לבד…
מזל שלא נסעתי לבד לריגה! היו דברים ממש מעניינים והביקור היה כיפי
מכוניות, אופנועים, קטנועים, אופניים, רכבים מיוחדים, מכוניות מרוץ…

היה שווה לנסוע שעה על מנת לראות את המקום.

בית קברות ישן שהרוסים ניסו להשמיד, בימינו משפצים חלקים ממנו.

שבדיעבד התברר שזה היה ערב כיפור.
אחד מהערבי כיפור שהכי נהנתי בחיי למרות שלא הכנתי לזניה.
נסענו די רחוק על מנת לראות עתיקות… אך מתברר שמדובר ב-

Aldara
היו היה איש שקנה ארמון קטן
היה לו כסף לקנייה
אך תואר אצולה לא
תואר אצולה לא היה לו
אז הוא המציא את עצמו מחדש
והורה לפועלים לבנות
מבנה “ישן” והרוס…
בנו מגדל ישן והרוס, עתיקות מלאכותיות
להוסיף יוקרה לאיש
המצחיק הוא
שבימים אלו ממש
משפצים את הגן
וגם את ה“עתיקות” שהתחילו להתפורר
מהבית עשו מוזאון קטן וסימפאי
והרבה זוגות באים לשם להצטלם
כאילו שזה יפו.

האיזור עצמו רגוע ומאוד ירוק, יש גם מוזאון לבירה והנמל קרוב.
אכלנו במקום שלא ראה תייר בימיו, האוכל היה טעים ויחסית זול.

נחנו, התרחצנו ויצאנו ל-2 הופעות
הראשונה בכנסייה

אחר כך הלכנו למועדון ג'אז.

מדהימה!!! למרות שהקהל לא ממש הגיב… אחרי ההופעה שלה עלה לבמה פאדיסט מפורסם אך לא כל כך מוכשר (בעיניי) והקהל השתולל…
מאכזב, אך אין נביא בעירו.

היום התחיל בשוק אומנים ועיכרים קרוב לבית, אכלנו קצת דברים טעימים וממש לא הצלחנו לאכול מאכל מקומי מתוק מאוד עשוי דלעת או משהו דומה בתוך קונכיה של בצק לא טעים…

אחר כך התכווננו להגיע לקיפסלה אך הלכנו בדיוק לכיוון ההפוך, ראינו דברים יפים וחיפשנו אוטובוס כי התרחקנו מאוד מהמקום שרצינו להיות בו.
קיפסלה זה אי בפעם גרו שם דייגים, אך לפני זמן מה כל מיני עשירים חדשים התחילו לקנות את הבתים ולבנות ארמונות קטנים… יש באי גם בתים של כמה שגרירים.
מקום קסום, הבעיה היחידה היא שהטיול הולך ונגמר…

אוכל בבית, כשמשכירים בית במקום ללכת לבית מלון יש אופציה לבשל ולאכול בבית פעם או פעמיים, זה ממש משפר את התזונה של צימחונים, כמעט בכל מסעדה יש מנה או שתיים לצמחוניים, אך המבחר די קטן.
גבינות טובות ויחסית זולות, אכלנו שם והבאנו קצת לארץ.

האנשים בריגה היו מסבירי פנים, סימפטיים ותמיד מוכנים לעזור. היה לא נעים רק עם 2.
אחת בבית קפה שאמרה לי “אין לנו” לפני שהספקתי להגיד מה אנו רוצים.
השני היה אדם שהפך למאוד עצבני וקצת אלים בגלל עישון… אחרי יום יומיים ראיתי אותו בטראם ועשיתי לו שלום עם חיוך גדול. הוא ירד תחנה אחרי זה (מעניין אם הוא היה אמור לרדת שם)
בראיה לאחור גיליתי שלא ראיתי אפילו כייס אחד.
והיו מעט מאוד קבצנים, אף אחד לא הציק מוץ מאחד שנהיה דביק כמו מסטיק בנסיון למכור לנו אוהל ברזנט ישן.